רומי דרייעוץ לפיתוח ארגוני

ייעוץ ופיתוח ארגוני · רשויות מקומיות

תוכניות עבודה מקושרות תקציב ברשויות מקומיות

רשות מקומית בונה תוכנית עבודה כל שנה. ברוב המקרים היא נבנית כרשימת משימות שכל אגף מגיש, ללא חיבור למטרות הרשות וללא חיבור לתקציב - ולכן בסוף השנה אי אפשר לומר מה בוצע ומה זה אומר.

תוכנית מקושרת עושה שלושה דברים אחרים: כל פעילות משויכת למטרה אחת של הרשות, כל משימה מתוקצבת נושאת סעיף תקציבי אמיתי, וכל משימה נמדדת ברבעון בסטטוס אחיד.

01

השרשרת: מטרה, פעילות, משימה, תקציב, מדד

כל חוליה בשרשרת הזו עונה על שאלה אחרת, ואם חוליה חסרה - התוכנית לא עונה על השאלה שלה.

החוליהעל מה היא עונה
מטרת הרשותלמה הפעילות הזו בכלל נעשית. כל פעילות משויכת למטרה אחת - לא שתיים, ובלי סל של "מטרה תומכת"
פעילותמה הארגון עושה. לא כותרת, אלא תוצאה רצויה
משימהמי עושה מה ועד מתי. משימה אחת לשורה, עם אחראי, תאריך יעד ויעד הצלחה מדיד
תקציבמאיפה הכסף. סעיף תקציבי אמיתי מתוך רשימת הסעיפים או מספר תב"ר - לא מספר שנבחר כדי למלא שדה
מדד ובקרהאיך נדע. סטטוס אחיד שמתעדכן ברבעון, עם נימוק לכל עיכוב

המבחן של התוכנית פשוט: אפשר לפתוח אותה בעוד שנה ולראות מה בוצע, מה נמדד ומה נלמד? אם לא - משהו בשרשרת חסר.

02

ארבע טעויות שחוזרות כמעט בכל רשות

  • כמה פעילויות בשורת דיווח אחת. כשחלק בוצע וחלק לא, אי אפשר לתת סטטוס כן. השורה היא יחידת המדידה, ולכן פעילות אחת לשורה
  • סולם סטטוס בלי ערך ל"טרם החל כמתוכנן". בלעדיו, משימה שעוד לא הגיע מועדה מסומנת כבוצעה או נשארת ריקה - ושתי האפשרויות משבשות את התמונה
  • סל "מטרה תומכת". נוח, ומסתיר פעילויות שלא משרתות שום מטרה מוצהרת. ביטולו הוא הבדיקה הניהולית הזולה ביותר בתהליך
  • אין ניצול תקציבי בדיווח. מדווחים שפעילות מתוקצבת בוצעה, בלי לדעת כמה מהתקציב נוצל. זה הופך את הדיווח למדד של עשייה ולא של ניהול
03

לוח הזמנים - נגזר אחורה ממועד אישור התקציב

  1. אוגוסט - הנחיות לאגפים. מפגש התנעה שבו מוסברת השיטה, לא רק הטופס. בלי זה מקבלים טפסים מלאים וחשיבה ריקה.
  2. ספטמבר - עבודה עצמית באגפים ובמחלקות. זה השלב שבו התוכנית באמת נכתבת, והוא דורש זמן ייעודי ולא זמן שנשאר.
  3. ספטמבר עד נובמבר - סבבי דיונים. שני סבבים מול כל אגף, עם דיוני תקציב מול הגזברות ביניהם.
  4. נובמבר עד דצמבר - גיבוש ואישור. הצגה למנכ"ל, לראש הרשות ולקואליציה, עיצוב והדפסה.
  5. סוף דצמבר - ישיבת מועצה לאישור התקציב. התוכנית והתקציב מגיעים יחד, כמסמך אחד.

הסיבה שהלוח נגזר אחורה ולא קדימה: מועד ישיבת המועצה קבוע בחוק ואינו ניתן להזזה. כל עיכוב בשלב מוקדם נבלע בסוף, ובדרך כלל על חשבון איכות הדיון באגפים.

04

החצי שנכשל: המדידה

צד התכנון של המחזור הזה נבנה לרוב היטב. הצד שנכשל הוא הקריאה.

מה שאני רואה חוזר: מנהלים ממלאים את הדיווח הרבעוני כי המנכ"ל דרש, אף אחד לא עובד מהקובץ בין רבעון לרבעון, ולכן הנתונים מיוצרים ואינם נקראים. זה לא כשל של המנהלים - זה כשל של התכן. תכנון נהיה אירוע מתוזמן עם מפגש התנעה, לוח זמנים, סבבי דיון ומוצר מודפס, ואילו המדידה נשארה עמודה בקובץ.

התיקון אינו בטופס. הוא בכך שמנהלי האגפים מציגים את הדיווח שלהם למנכ"ל פנים אל פנים בכל רבעון, ושהמנכ"ל עובד מהקובץ מולם. מערכת מדידה בלי קורא אינה בקרה חלשה - היא דרך יקרה לייצר כלום.

הכלל שאני עובד לפיו

לקבוע מי יקרא את הנתונים, ובאיזו ישיבה, לפני שמעצבים איך הם נאספים. סדר הפוך מייצר טפסים יפים שאיש לא פותח.

05

מה כולל הליווי

  • מפגש התנעה לכלל מנהלי האגפים והמחלקות - השיטה, לא רק הטופס
  • הגדרת מבנה התוכנית: שיוך למטרות, פירוק למשימות, שדות חובה וכללי מילוי
  • חיבור כל משימה מתוקצבת לסעיף תקציבי אמיתי או לתב"ר, בתיאום עם הגזברות
  • שני סבבי דיונים אגפיים, וליווי מול הגזברות בין הסבבים
  • בניית מנגנון הדיווח הרבעוני - סטטוסים אחידים, חובת נימוק לעיכוב, ותאריך יעד מעודכן
  • ניתוח רבעוני וחציוני ברמת הרשות וברמת האגף, כתמונה אחת להנהלה
  • ליווי ההצגה למנכ"ל, לראש הרשות ולמליאה

בשנה הראשונה העבודה כוללת גם את בניית השיטה. משנה שנייה ואילך זהו מחזור שנתי שחוזר על עצמו, והליווי מתמקד באיכות התוכן ובמדידה.

06

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין תוכנית עבודה לתוכנית עבודה מקושרת תקציב?

בתוכנית רגילה כל אגף מגיש רשימת משימות. בתוכנית מקושרת כל משימה מתוקצבת נושאת סעיף תקציבי אמיתי או מספר תב"ר, ולכן המליאה מצביעה על כסף מול עבודה מוגדרת ולא על שתי רשימות נפרדות.

למה פעילות אחת לשורה?

כי כשכמה פעילויות יושבות בשורת דיווח אחת אי אפשר לתת להן סטטוס כן. חלק בוצע וחלק לא, והמדווח נאלץ לבחור סימון שאינו נכון. פיצול לשורות הוא מה שהופך את הדיווח למידע.

מהי "מטרה תומכת" ולמה לבטל אותה?

זהו סל שאליו נרשמות פעילויות שלא הצליחו להשתייך למטרה מוגדרת של הרשות. הוא נוח, והוא גם המקום שבו נעלמת ההצדקה לפעילות. ברגע שמבטלים אותו, כל פעילות צריכה להרוויח מטרה בשמה - וחלק מהפעילויות פשוט לא שורדות את הבדיקה.

מתי צריך להתחיל את התהליך?

לוח הזמנים נגזר אחורה ממועד ישיבת המועצה שמאשרת את התקציב. בפועל זה אומר הנחיות לאגפים בסביבות אוגוסט, סבבי דיונים בספטמבר עד נובמבר, והצגה למליאה בדצמבר.

איך מודדים ביצוע במהלך השנה?

בסטטוס אחיד לכל משימה - ממתין, בוצע, עיכוב, עצירה - עם חובת נימוק ותאריך יעד מעודכן בכל עיכוב. הדיווח נאסף רבעונית ומוצג כתמונה אחת ברמת הרשות וברמת האגף, לא כקובץ לכל אגף.

מה הטעות הנפוצה ביותר?

לתכנן היטב ולא לקרוא. תוכנית שנבנתה כראוי ושאיש אינו עובד ממנה במהלך השנה היא דרך יקרה לייצר קובץ. מנגנון הקריאה - מי קורא, מתי, ובאיזו ישיבה - צריך להיקבע לפני מבנה הטופס ולא אחריו.

שיחה על תהליך התכנון השנתי

שלחו את תוכנית העבודה של השנה הנוכחית ואת מבנה הדיווח הרבעוני, אם קיים. משני אלה אפשר לראות די מהר איפה השרשרת נקטעת.